תנועה במרחב-
סגר, משמעו הגבלת התנועה של האוכלוסיה והנחייתה להשאר במקום אחד.
המציאות החיצונית הזו, שנכפתה על חיינו משפיעה על המציאות הפנימית האישית שלנו ועל ההוויה הארגונית. כעת, כשהמשק חוזר אט אט לתפקוד נורמאלי, נוצרת לנו שוב ההזדמנות לנוע במרחב.
תנועה זו משרתת אותנו בכל המובנים. התנועה הפיזית מהמרחב הביתי למקום העבודה מאפשרת חיבור מחדש, מייצרת ריענון ומסייעת לנו לצאת לרגע מטרדות שיגרת הקורונה שנכפתה עלינו.
אך קיימת תנועה נוספת במרחב, זו המתייחסת למרחבי המנהיגות שלנו. המרחב המנהיגותי הינו המקום שבו דפוס התגובה הניהולית שלנו מצוי. למשל, האם במרחבי החשיבה הניהולית אנו מגיבים מתוך מקום של חשיבה דידקטית, שיטתית, מסודרת ומעמיקה? או האם אנו מגיבים מתוך תפישה רחבה ומופשטת ונטייה ליצירתיות ודמיון? האם במרחבי ההובלה שלנו אנו מגיבים באופן סמכותי, החלטי מתוך נאמנות למטרות או שאנו מגיבים מתוך קרבה, אמפתיה וכמיהה לשיתופי פעולה? עד כמה אנו גמישים ובעלי יכולת לנוע במרחבי מנהיגות אלו? מה מידת חוסר האיזון במרחבי המנהיגות שלנו?
היציאה מהסגר, ו״המפגש המחודש״ מאפשר התבוננות לא רק על התנועה הפיזית שלנו במרחב, אלא גם על זו המנהיגותית בתוך המרחבים השונים.
חברת גאיה מזמינה את המנהלים להתבוננות והתנסות במרחבי המנהיגות האישית שלהם דרך תפישת המנהיגות l.e.a.d